לימודי משחק
על עבודת השחקן - סטודיו למשחק:
השחקן עובר חוויה אוטנטית (אמיתית) על הבמה!!! האם החוויה טובה או רעה? עצם השאלה טומנת בחובה שיפוטיות
ובמילים פשוטות ביקורת (בעין המתבונן או בעיני עצמי). התרגילים בסדנאות התיאטרון ולימוד המשחק בשנה א' וב'
נועדו כדי לעבור משלב הביקורת - שם הצופה נמצא (שילם, יושב על הכסא בחושך ולכאורה לא מסכן כלום) לשלב הפעיל -
שחקן מחולל העומד במרכז החוויה וגורם להתרחשותה.
|
|
את הסדנה מתחילים בריקוד (ביודנסה) וממשיכים ל: תרגילי חימום בתנועה, נשימה, קול וסינכרון בינהם.
דינמיקה קבוצתית ליצירת חלל בטוח, הכרת כלי השחקן: ריכוז, דמיון,אומץ /
העזה, כנות, אינטנסיביות, שחרור ועוד..
כל משתתף יעבוד אישית עם הבמאי מול הקבוצה ויקבל משוב להתפתחות ולהתקדמות בהתאם לצרכיו.
על הסטודיו למשחק ודרך הלימוד:
השחקן (התלמיד) אמור להכיר את עצמו לא רק באופן שכלתני (מה אני חושב, מכיר, יודע שאני) אלא לפעול ע"פ נתון וללא שפיטה, להעיז לא לחפש תוצאה (את זה במילא הביקורת תעשה), או אז נמשיך לשלב הבא - מודעות ושליטה.
כל התהליך הנ"ל קורה לא מפני שמישהו מכריח אותי או בגלל שהדרך קלה או קשה או כי מרגיש אני כך או אחרת - אלא רק כדי למלא התחייבות שנתתי לעצמי: הרצון והסקרנות להשקיע וללמוד מה זה משחק? דרמה מהי? והאם זה מתאים לי
