סטודיו למשחק

בעצם בואך ללמוד את ה"צד האחר של הקלעים" אתה מציע לעצמך חוויה אחרת, שאתה לא מכיר

וברור כי לא פעלת על פיה עד היום, אולם גם לה יש עקרונות, חוקים, כלים, שפה ומטודות למידה.

השאלה איזה צד מעניין אותך?

כצופה אתה מכיר את החוויה בתיאטרון, בקונצרט רוק או בכל אמנות היוצגה והמופע, רק מצד אחד (הקהל). 

האם מעניין אותך מה קורה בצד השני? מהי חווית השחקן, היוצר, המופיע?    

התרגילים בסדנאות התיאטרון מכוונים להפנות את תשומת הלב של המשתתף בה לעצמו.

שאלות ורק לדוגמא (רשימה חלקית): כמה אני מכיר את עצמי? האם אני באמת פתוח, מקשיב? אמיץ או פחדן?

מאיפה אני בוחר? או איך אני פועל כשאני כבר מחליט והאם אני מציב יעדים ומטרות? כמה דימיון יש לי?

כמה מהר אני מסתגל לדינמיקה חדשה? כמה אני אוטנטי, גמיש או תקוע בעמדותי, מעיז להתחבר לנתונים

קיצוניים משתנים בזמן אמת? (= דרמה). כמה ריכוז, כח, סבלנות, גמישות סקרנות והתמדה אני מכיל בדרכי

לממש רצוני? ולבסוף האם אני עושה את מה שאני רוצה?

 

הדרך בסדנאות התאטרון קלה ללימוד באם את/ה המשתתף, מבין ומרשה לעצמך לקחת את החופש ולעבוד ללא

שפיטת התוצאה. רק שם, (בחלל ובאווירה כזאת), דרך התרגול, החיפוש והתהייה, אתה מזמין את האפשרות

לחוויה מקורית שאליה ועליה ניתן יהיה לחזור בעתיד ולהשתמש בה כחומר דרמטי.

איני מכיר צורת התנסות אחרת, מה? ללמד חוויות בהתכתבות?

 

אנא לא להבהל, יהיה זה אבסורד ופסילה מראש, לשפוט בכלים לא מתאימים, רציונאלים ומוכרים חוויה חדשה,

שונה-אחרת שכרגע נולדה. אם את/ה מוצא את עצמך סקרן להכיר את הצד האחר של הקלעים, סימן שאתה פתוח

ואמיץ לחוויות חדשות, ואם תתמיד, תוכל  לגלות בעצמך  את  כח הפעולה  של הצד המוכר לך פחות !! 

נסו ותהנו  :)

שתפו תגובה                 

 

    ליצירת קשר לחץ כאן

 

 

 

 

חזור לדף הראשי