הקיטבג עם השאלות???גם להניח על הגב.?כשאומרים את המונולוג עם עמוד אוויר+4 מצבי אנרגיה ב+4ביטים.עם בירכיים כפופות,וטוסיק מכווץ?! השאלה שלי אם אני צריכה לחשוב על הםאב+טקסט????.......
הי עידית, רק עכשיו ראיתי את תגובתך וגעגועייך.. וכבר נפגשנו.. נכנסתי לפורום לראות אם מישהו העלה את נושא שיעורי הבית.. אני לא כל כך זוכרת את הנאמר, כי בשיעור האחרון, לצערי, קצת ישנתי... האם להכניס למונולוג 4 אנרגיות או שיש עוד משהו?
קריאה וניתוח מבנה מחזה קלאסי מפגש מס' 13 המחזה: העלמה יוליה– מאת אוגוסט סטרינדברג בתרגום: עדה בן-נחום.הקריאה תתקיים ביום חמישי 19.8.2010 בשעות 17:30-21:30 ברחוב יעקב 18, תל ברוך תל אביב לקישור לחצו על הלינק המצורף
ניתוח מחזות הוא מיפגש חוויתי עם הטקסט. קריאת מחזה אינה דומה לקריאת ספר! בניתוח מחזות תלמדו את שפת התאטרון הכתובה, ניתוח דמות, הבנת מהלכים דרמטיים במחזה ועוד. זוה חוויה מרתקת. ממליצה בחום לבוא ולהתנסות.
דרישת שלום ממרחקים. ניו יורק נעה בין לחות חמה לגשם מתמשך...כפכפים לצד מגפיים, שמש ועננים, סנדלים ומטריות... חדר קטן במלון ומרכזי קניות ענקיים...רכבת תחתית ביום ומוניות בלילה... סנדלריות ובתי קפה בכל מקום. כל הקצוות במקום דחוס ששמו מנהטן. הבן שלי גר בקומה ה-50 ואני מתלווה לשיעורי הבלט של נכדתי במרתף של מרכז הפעילות הגופנית, בתי לומדת אופנה בקורס קיץ בקמפוס של FIT ובזמן הפנוי אנחנו מלקטות אופנה, אמנות ואוכל. כמי שנולדה מחדש, בין פעילות אחת לאחרת אני מקפידה לנוח, לאכול, לנשום... עוד מעט אצא לחפש את הפארק המקומי כדי לקרוא וללמוד את השורות שלי..של בלנש דיבואה. אני עדיין מחפשת דמות של מלכה, במחזה אחר (זקוקה לעזרה בכך) כדי להיכנס לשורות שלה במקום להמשיך בטקסט עצבני, מלא רגשות אשמה, ויחד עם זאת כועס ומאשים... אמצא אותו, קרוב לוודאי, כשיתאים לי מונולוג של מלכה...
אז בין לבין עקבתי בשקיקה אחר עלילותיה של מגי החתולה .
זו הפעם הראשונה שאני קוראת מחזה ולאחר שהבנתי איך בכלל תוקפים את העניין אני מודה שנהנתי מאוד.
אין ספק שזה לא דומה לקריאת ספר-כאן הכל מרגיש מוחשי ורוחש ויש תמונה ברורה מאוד.
אז.....תודה לדור שלא מוותר לי כי אני לעצמי מוותרת כל הזמן .
למרות העייפות מהאריזות והקניות שלא נגמרות המיונים ושאר התלאות שעוברים עד שמגיעים לבית החדש מצאתי שיש למה לחכות ובכל הפסקונת המשכתי לקרוא ללמוד על מגי וגם אם לא עשיתי כמו שהתכוון המאסטרו העיקר החוויה...
תודה דור על המשימה. בזכותך עברתי חוויה מתקנת לגבי קריאת מחזה. אני מבינה שבזה הרגע אני מתוודה על בורותי אבל לא קראתי מחזה מיוזמתי מעולם ורק במגמת תאטרון קראתי כמה(ובשיעורי ספרות נדמה לי)והחוויה מאוד רחוקה ממה שעכשיו.
קראתי את "סיפור משפחתי" של עדנה מזי"א(שלפתי מהמדף בספריה)ונהניתי מהתיאור של הדמות, מהתיאור של מתח פנימי ותיאור הלך הרוח, וכמובן מהסיפור. הרגשתי איך החושים שלי מתחדדים והקריאה היא כזו מיוחדת.
אני לא רוצה לחשוב איך זה עם קריאת טכסט. (לזה אפנה זמן מאוחר יותר כנראה).
תודה דור על המשימה. בזכותך עברתי חוויה מתקנת לגבי קריאת מחזה. אני מבינה שבזה הרגע אני מתוודה על בורותי אבל לא קראתי מחזה מיוזמתי מעולם ורק במגמת תאטרון קראתי כמה(ובשיעורי ספרות נדמה לי)והחוויה מאוד רחוקה ממה שעכשיו.
קראתי את "סיפור משפחתי" של עדנה מזי"א(שלפתי מהמדף בספריה)ונהניתי מהתיאור של הדמות, מהתיאור של מתח פנימי ותיאור הלך הרוח, וכמובן מהסיפור. הרגשתי איך החושים שלי מתחדדים והקריאה היא כזו מיוחדת.
אני לא רוצה לחשוב איך זה עם קריאת טכסט. (לזה אפנה זמן מאוחר יותר כנראה).
חשמלית ושמה תשוקה– מאת טנסי וויליאמס בתרגום: רבקה משולח בהוצאת אור עם. הקריאה תתקיים ביום חמישי 24.6.2010 בשעות 17:30-21:30 ברחוב יעקב 18, תל ברוך תל אביב נא לא לשכוח להביא עותק לקריאה. == לכל המעוניינים להגיע לניתוח המחזה נשלח לינק להורדת המחזה מהאינטרנט. אנא שלחו מייל ל- hagit_39@zahav.net.il וחגית תשלח אליכם חזרה את הלינק להורדתו. הלינק תקף רק לשבוע אז השתמשו בו לפני תפוגתו. להתראות ביום שני בסדנה
חברים, עליתי השבוע ביום ה', על חשמלית דוהרת ושמה תשוקה.. של טנסי ויליאמס, כשקראתי בקצב דוהר ומידרדר את המילים של הגב' בלאנש דיבואה, הדרומית, הנאורוטית, הנאבקת לשרוד ונכנסת ל"אין מוצא"... חבל שלא הייתם. נהניתי מאד!
בחודש הבא לא אוכל להצטרף לקריאת המחזה, חבל לי. לכו במקומי!
אגב, השבוע היה לי ממש נפלא גם בגלל השירה, שנפתחה לה- לה לה לה לה... אחרי שנעדרתי והפסדתי..
חשוב לי להגיד לכם שלא נפגעתי מהדברים שאמרתם. היה חשוב לכם לפרוק כמה דברים, הם קשורים אליי ולכן חשוב לי לשמוע אותם. הם גם קשורים אליכם, כי אחרת הם לא היו עולים. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו יכולים ללכת לראות סרט, וכל אחד יגיד על הסרט דברים אחרים.
לקחתי את הערות, חלקם נשארו באוויר וחלקם נלקחו ללב. בדיוק באותה המידה שאני בחרתי לחשוף דברים בפנכים, כך גם אתם בחרתם לחשוף דברים בכם כשבחרתם להעיר לי הערה כזאת או אחרת. אל תקחו את עצמכם קשה מידי, אם לא הייתי מסוגל להכיל את הערות הייתי אומר, ובעיקר אני יודע שהערות הגיעו ממקום של איכפתיות. וכשמסתכלים על זה ככה גם הערה שנראית לכם כאילו היא קשה או פוגעת מידי, אני מקבל אותה בפרופורציה הנכונה.
אני רוצה להגיד לכם שהמפגש (ביום שבת) היה לי מאד לא קל. אנשים שאני מכיר, אנשים שישבתי ושתיתי איתם בירה חמש דקות לפני, כמות אנשים שאני יודע שיוצרת דינמיקה שאני לא יודע איך להתמודד איתה. בקיצור לא אידיאל, אבל בהחלט הזדמנות מעולה לעשות עם עצמי יישור קו.
אני עומד ברגע זה בחיי בצומת מאד מורכבת של בחירות איך אני רואה את החיים שלי. ועד שאני לא אחליט את ההחלטות שלי, אני לא יכול להביא למפגש כזה דברים שהם נכונים.
אז תודה רבה שנכחתם גם במפגש, וגם בהערות ביום שלישי.
השבוע אני עסוק ביום שלישי, אז לא תזכו לשמוע את "נחליאלי" בשתים עשרה אנרגיות שונות :) אבל אני אנחת להודיע לכם שהסתיו מגיע בשבוע אחריו.
כשפתחתי את הפורום הבוקר נורא רציתי לכתוב לדליה כמה אהבתי את המילים שלה וכמובן להצטרף לתודה לאריק, אבל לא הספקתי. אחר כך רציתי לכתוב כמה אני אוהבת את דור שלא מאפשר לי להישאר בתבניות הידועות שלי ולומר, "אני לא יכולה, לא עשיתי שעורי בית..." ואיזה מזל שיש לנו קבוצה אוהבת שדרכה אני לומדת להעז להחזיר לעצמי את הקול ולא יכולתי. לא יכולתי משום שהבוקר חשבתי\נו על אבנר. אין סוף טלפונים מ.. ול... שהעלו את השאלה "האם היינו בסדר שאמרנו לאבנר את דעתנו על הערב שלו ?" וספרו שהיה להם קשה להירדם..
אבנר יקר אני רוצה לספר לך כמה אתה חשוב לנו ולומר לך שזו הדרך שלנו להתחלק אתך באהבתנו.
אולי היינו צריכים לאפשר לך לספר לנו איך אתה מרגיש אחרי ואולי לא. גם אנחנו מבולבלים.
ראשית מצטרפת לדליה על הברכות לאריק שכל כך רצינו לאמר לו בפני כל הקבוצה!
שמבקשים סיפור אישי אני בוחרת להביא דברים מהבטן שלא קל לי לבטא מול קהל למרות שהקהל הוא בהחלט אוהד.
מהמקום שלי אני מבינה את אבנר ואת המחסומים שמפריעים לו להביא את הסיפור שלו מהבטן.
לגעת בעומק ובכאב דורש מאתנו קודם כל להסיר את המחסומים.
בסיפור האישי שלי שחשבתי שהוא סגור ומעובד עדיין קשה לי לחשוף אותו עד הסוף זה מציף אותי בהרבה רגש ומיד חוסם אותי.
אחרי שהתנסתי אתמול ומיותר לציין שהכנתי את הסיפור באופן אחר-כמו שאני הבנתי...
אני חושבת שאני לא לגמרי מוכנה להכנס לשם שוב לגעת ולחשוף.
לכן אבנר היקר אני חושבת שמעבר לדברים הטכנים שאותם הכי קל לתקן צריך לעשות עבודה לעומק עם עצמך לברר עד כמה ולאן אתה מוכן להביא את עצמך ומשם להתחיל........
הסיפור שלך מרתק ומעורר עניין ואתמול הייתה לך הזדמנות נדירה לשמוע תגובות כנות.
אז תרשה לנו לראות את המטבח שלך כמו שדור אומר בסיפור שלך זה החלק שהכי מעניין לפחות אותי באופן אישי.
עלה בי הרצון להגיד תודה ! לאריק , כן זה אריק שארח ואני רוצה להגיד לו תודה כי למרות שהרגשתי כל כך ברוכה כאילו כל כך מוכר ומובן להגיע, להתקבל, להיות מואכלת, הכלים שגם עליהם לקחו יוזמה, שירותים ואמבטיה שאפשר לראות בהם את האינטימיות של המארח, בלי תחושה של חדירה לא רצויה , אמרתי לעצמי, לא, התודה צריכה להאמר בפניו, שיראה מה שמאחורי המילים והאמירה צריכה להיות עם כל הקבוצה כדי שאפשר יהיה לתת לו להרגיש את מה שהוא נתן להרגיש אצלו. ואז נזכרתי ברגע הכמעט אחרון לפני הסדנה שאריק הודיע שייעדר. פספוס. עכשיו בבוקר של אחרי, לאחר המשוב לאבנר, התודה שאני רוצה להגיד היא אל כל הקבוצה , אל כל יחידיה המיוחדים וגם לאריק בתוכה.
מצומת רעננה דרום לכיוון הוד השרון. ישר עד צומת מל"ל (רמזור שלישי) ושם ימינה לתוך רמות השבים. ישר עד צומת עם עמוד חשמל שתקוע באמצע, ושם ימינה לרחוב האלונים.
נוסעים ישר (400 מטר) עד שתחלפו לוח מודעות מעץ בצד ימין. מייד אחריו כביש קטן שנכנס ימינה. הבית הוא הבית על הפינה (עץ אלון גדול עם מנורות צבעוניות).
אם החנייה כבר מלאה, אפשר לחנות במגרש חול שנמצא קצת לפני לוח המודעות.
הכתובת המלאה: רחוב האלונים 18. הנייד שלי: 052-8959266
א)לא לעלות את רף הציפיות,בבקשה.כולה אזשהוא מאפה חלבי........ב)מה שם של השיר של צח-בניון??חיפשתי את הטקסט-לא מצאתי....לא המילים שצח שר.....אלא המילים של השיר המקורי.
ב-22.5.10 בהיכל התרבות נתניה בשעה 21:30 זה קורה שוב בשמחה ובהנאה,
המופע שלי "אחת ולתמיד".
אשמח לראות כל אחד ואחת מכן בקהל. אנא הזמינו כרטיסים מראש: 050-8391918, אפשר גם דרך המייל: levin_hh@walla.co.il
בנוסף אני מאושרת כחברת קבוצה וותיקה לחוות דרך הפורום את הדרך שאתם עושים, על אי הוויתור שלכם, כי בודאי אתם כבר יודעים לדקלם ש"ויתור הוא לא אופציה", על ההבנה שרק פעולה מביאה לתוצאה, לפעול לפעול ושוב לפעול...
עידיתה יקרה- " 2סטירות מצלצלות-"לא מן הסתם השיר מדבר על אישה מוכה.... תודה על הפירגון והמשוב,לולא הקבוצה המופלאה הזאת לא חושבת שהייתי מעיזה לשיר באופן הזה. הרבה שנים אני לא שרה.למעשה זאת הפעם הראשונה שהעזתי להשתחרר ולהיות כמעט אני בשיר-(אני עוד בהלם מהאומץ שהיה לי...) והרגשתי תוך כדי השיר שאני נאבקת עם (חוסר)הביטחון. (חוסר)השיחרור,וכמובן הביקורת העצמית.בזכות האוירה החברית האינטימית והמפרגנת יכולתי לשיר.תודה-וכמובן לדור-שאין עליו....(חוץ מהלשון...)
זה כל פעם מדהים אותי מחדש כמה אנחנו צריכים להאבק עם עצמינו כדי לשיר בחופש להשתחרר ובכלל פשוט להיות . לא ראיתי את המאבק שלך ,רק את הכשרון שלך כמו בנקודת ההתחלה . הקול שלך, אין מה לדבר מדהים ונוגע ומאוד מסקרן אותי לראות אותך עוד בעוצמות של אנרגיה כי ברור שיש לך את זה שם(פשוט רואים את זה..).
זה כל פעם מדהים אותי מחדש כמה אנחנו צריכים להאבק עם עצמינו כדי לשיר בחופש להשתחרר ובכלל פשוט להיות . לא ראיתי את המאבק שלך ,רק את הכשרון שלך כמו בנקודת ההתחלה . הקול שלך, אין מה לדבר מדהים ונוגע ומאוד מסקרן אותי לראות אותך עוד בעוצמות של אנרגיה כי ברור שיש לך את זה שם(פשוט רואים את זה..).